"ראמא, אתה לא תאמין. אדם אחד בקנדה גירה את האונה הרקתית שלו וחווה את אלוהים. מה אתה חושב על זה?"
התשובה הארוכה של פרופ' ראמאצ'נדרן חוקר המוח האמריקאי הדגול, לשאלה הזו, היא לב ליבו של הספר הזה.
מה כבר אנחנו יודעים על המוח האנושי? מה קורה שם בפנים, עמוק עמוק....
מה כבר אנחנו צריכים לדעת... אולי זה מידע שמספיק לכמה חוקרי מוח עלומי שם, או פסיכולוגים שמעדיפים לחקור מאשר לפגוש בני אנוש..
וכך הוא עונה לסטודנטית ששאלה אותו: "האם ייתכן שבני האדם פיתחו רשת עצבית מיוחדת אך ורק ליצירת חוויה דתית? האמונה האנשוית בעל טבעי נפוצה בקרב כל החברות ברחבי העולם עד כדי כך, שאני מתפתה לשאול אם לנטייה הטבעית הזו יש בסיס ביולוגי..."
רעיון מדהים... לא?
ספר זה הוא ספר מדע פופולרי מעולה, פותח את המחשבה, שואל את השאלות הנכונות, מרחיב את האופקים ובעיקר מלמד אותנו הרבה על מה זה להיות אנושי.
הנה שאלה מדהימה: מה זה "אני"?
והתשובה (לפחות בחלקה): "כשאני עוצם את עיני, יש לי תחושה מלאת חיים של חלקי גוף שונים שתופסים מקום במרחב מה שמכונה דימוי גוף... אם תצבוט את הבוהן שלי, "אני" חש את הכאב, לא "היא". עם זאת ... דימוי הגוף נתון להשפעות קיצוניות, אף על פי שהוא נראה יציב..."
המומחיות של ראמאצ'נדרן היא אברי פנטום ש"עזרו לי להבין את האופן שבו פועל המוח, הרבה מעבר לשאלות הפשוטות... כיצד מעדכן המוח את דגם המציאות שלו בתגובה לקלטים חישתיים חדשים."
אני התחלתי לחשוב בצורה שונה לחלוטין על עצמי לאחר הספר הזה. כאילו שוטטתי וטיילתי במרחבי העצמי שלי ולמדתי עליו דברים חדשים. איזה כיף.
הספר מורכב בחלקו ממקרים מרתקים של פציינטים שהגיעו אל ד"ר ראמאצ'אנדרן עם בעיות נוריולוגיות-מוחיות ייחודיות ביותר וכיצד הוא מצא להם פתרון, ובחלקו מבניית תיאוריות חדשות, פורצות דרך על המוח האנושי. הוא כתוב בשפה קריאה ביותר, קולחת, לעיתים אתה ממש מתוח לקרוא עד לסוף המקרה או לסוף הרעיון בכדי להבין ולחשוב..
תעתועי המוח - מסע אל מסתרי המוח האנושי מאת ו"ס ראמאצ'נדראן. ספרית מעריב 2004. תרגום: ג'ני נבות. מבוא מאת ד"ר אוליבר סאקס.
קריאה מהנה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה